Romanos 3

¹אִם כֵּן, מַהוּ יִתְרוֹנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי אוֹ מָה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר בַּמִּילָה?

²הַרְבֵּה, עַל כָּל פָּנִים; רֵאשִׁית כֹּל, בִּידֵיהֶם הֻפְקְדוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים.

³וְאִם יֵשׁ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ, אֲזַי מָה? הַאִם יְבַטֵּל חֹסֶר אֱמוּנָתָם אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים?

⁴חָלִילָה! צָרִיךְ שֶׁיֻּכַּר כִּי הָאֱלֹהִים נֶאֱמָן וְכָל אָדָם כּוֹזֵב, כַּכָּתוּב: "לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ."

⁵אֲבָל אִם רִשְׁעָתֵנוּ מַפְגִּינָה אֶת הַצֶּדֶק שֶׁל אֱלֹהִים, מַה נֹּאמַר? הַאִם יֵשׁ עָוֶל בֵּאלֹהִים הַשּׁוֹפֵךְ אֶת זַעֲמוֹ ־וַאֲנִי מְדַבֵּר מִנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ שֶׁל הָאָדָם -

⁶חַס וְחָלִילָה! שֶׁאִם כֵּן, אֵיךְ יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם?

⁷אַךְ אִם בִּגְלַל מִרְמָתִי מְשַׂגְשֶׂגֶת אֱמֶת הָאֱלֹהִים לִתְהִלָּתוֹ, מַדּוּעַ עוֹד אֶשָּׁפֵט כְּחוֹטֵא?

⁸וּמַדּוּעַ לֹא "נַעֲשֶׂה אֶת הָרַע כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא טוֹב", כְּפִי שֶׁמַּעֲלִילִים עָלֵינוּ וְטוֹעֲנִים כִּי כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים? אָכֵן מִשְׁפַּט צֶדֶק נֶחֱרַץ עֲלֵיהֶם.

⁹וּבְכֵן, הֲטוֹבִים אָנוּ מֵאֲחֵרִים? לֹא, כְּלָל וּכְלָל לֹא; שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוֹכַחְנוּ לְעֵיל כִּי הַיְּהוּדִים וְהַגּוֹיִם כְּאֶחָד מְשֻׁעְבָּדִים כֻּלָּם לַחֵטְא,

¹⁰כַּכָּתוּב: "אֵין צַדִּיק, אֵין גַּם אֶחָד.

¹¹אֵין מַשְׂכִּיל, אֵין דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים.

¹²הַכֹּל סָר, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ; אֵין עֹשֵׂה־טוֹב, אֵין גַּם־אֶחָד.

¹³קֶבֶר־פָּתוּחַ גְּרֹנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן, חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ;

¹⁴אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת.

¹⁵רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם.

¹⁶שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם,

¹⁷וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ.

¹⁸אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם."

¹⁹אָנוּ יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, הִיא אוֹמֶרֶת לַאֲנָשִׁים הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאִישׁ וְכָל הָעוֹלָם יִמָּצֵא אָשֵׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים.

²⁰זֹאת מִפְּנֵי שֶׁבְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל בָּשָׂר, כִּי הַתּוֹרָה רַק מְבִיאָה לִידֵי הַכָּרַת חֵטְא.

²¹אַךְ כָּעֵת נִגְלְתָה צִדְקַת הָאֱלֹהִים בְּלִי תּוֹרָה, צְדָקָה שֶׁהַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים מְעִידִים עָלֶיהָ.

²²וְהִיא צְדָקָה שֶׁל הָאֱלֹהִים, בְּאֶמְצָעוּת אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֶל כָּל וְעַל כָּל הַמַּאֲמִינִים; שֶׁהֲרֵי אֵין הֶבְדֵּל,

²³כִּי הַכֹּל חָטְאוּ וּמְחֻסְּרֵי כְּבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה.

²⁴אַךְ הֵם מֻצְדָּקִים בְּחַסְדּוֹ, בְּחִנָּם, הוֹדוֹת לַפְּדוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

²⁵אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים שָׂם אוֹתוֹ לְכַפָּרָה בְּדָמוֹ, כַּפָּרָה עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה. כָּל זֶה כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בְּכָךְ שֶׁבְּאֹרֶךְ רוּחוֹ פָּסַח עַל חֲטָאֵי הֶעָבָר,

²⁶וּלְהַרְאוֹת אֶת צִדְקָתוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה: שֶׁהוּא צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת בֶּן אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ.

²⁷אִם כֵּן, הֲיֵשׁ מָקוֹם לְגַאֲוָה? לֹא, אֵין לָהּ מָקוֹם. הוֹדוֹת לְאֵיזוֹ תּוֹרָה? שֶׁל הַמַּעֲשִׂים? לֹא, הוֹדוֹת לְתוֹרָה שֶׁל אֱמוּנָה.

²⁸וְאָמְנָם אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהָאָדָם מֻצְדָּק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְלֹא תְּלוּת בְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה.

²⁹אוֹ שֶׁמָּא הוּא אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים בִּלְבַד? הַאֵין הוּא גַּם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם? כֵּן, גַּם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא,

³⁰שֶׁכֵּן אֱלֹהִים אֶחָד הוּא הַמַּצְדִּיק אֶת הַנִּמּוֹלִים עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה, וְאֶת הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה.

³¹הַאִם אָנוּ מְבַטְּלִים אֵפוֹא אֶת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה? חַס וְחָלִילָה! אַדְּרַבָּא, אָנוּ נוֹתְנִים תֹּקֶף לַתּוֹרָה.